Peace Garden in Eilat, Israel 1989.

Before the actual Peace process in the Middle East started, Yaël Artsi came up with the idea to create a park in Eilat to attribute to a situation of peace.

She was the curator and organised the complete project herself. She chose four sculptors from all over the world, arranged the materials needed, found the sponsors.

Together they created five marble sculptures which have been placed in honour of the city of Eilat, sitting on the borders of Israel, Egypt and Jordan.

חוצבים שלום בשיש

ענני אבק באוויר ורעש משורים חשמליים. מאות תיירים צופים יום-יום במחזה – חמישה אמנים חוצבים בשיש בכניסה לאיזור התיירות.

סימפוזיון לפיסול בשיש על נושא “שלום” נפתח לפני שלושה שבועות באילת. בסימפוזיון משתתפים חמישה פסלים ידועי שם, ארבעה מאירופה ויעל ארצי מישראל.

סימפוזיונים דומים התקיימו עד עתה בשוודיה ובצרפת; אילת היא השלישית בעולם המארחת סימפוזיון כזה. למשך חודשיים נהפך צומת המלונות באילת לסדנה פתוחה תחת כיפת שמים. האמנים מגיעים בכל בוקר לעבודה ועד שעות הערב אפשר לראות את גרט מרקוס משוודיה, גספר ניירגרד מדנמרק, מרסל פטי מצרפת, יאן קובלזה מצ’כיה ויעל ארצי מישראל חוצבים בעמודי השיש הענקיים, חותכים בהם ומעצבים אותם. ליד כל פסל נמצא העוזר האישי של הפסל (שהוא אמן בזכות עצמו) וביתר יהפכו את חמש אבני השיש, שמשקלן הכולל 136 טונות, לפסלים.

היוזמת של הפרויקט הזה היא יעל ארצי, שקומתה הנמוכה נבלעת כמעט בצל פסלה הענק. “שלושה שבועות ישבנו ביחד באיטליה” – מספרת יעל – “כולנו למדנו את מגבלות האקלים, האור והצבע של אילת. קיבלנו חומר-רקע רב. כל אחד מאיתנו בחר את נושא הפיסול שלו והחליט איך להתאימו לתנאים בעיר. אחר-כך הכנו מאקט ואיתו ירדנו מוכנים לאילת”. יעל מפסלת בשיש אפור-כחול ברדליטו. הפסל שלה מורכב משלושת גורמי טבע: האבן המטמורפית, הגרניט ואבן החול. “מהשילוב הזה נבנים משחקי אור, ניגודים בקונטרסט של אור וצל חזק”, היא אומרת. “חלק מהפסל יהיה חלק וחלק יהיה מפוצץ ויזכיר שכבות של אבן חול. “כשהוא ישתנה, גם הפסל”.

השיש בשביל הפסלים הובא מחו”ל, בתרומה של עמי לפידות וצ’רלס סיימון מקיסריה, החברים בקרן הנאמנות של אילת. העלות הכוללת של המבצע – רכישת האבן מאיטליה, הובלתה והשחרור מהמכס – תגיה לכ- 110,000 דולר. את ההוצאות המקומיות תממן עירית אילת, באמצעות קרן אילת לחינוך, תרבות ואמנות.

גספר ניירגרד מדנמרק עובד על אבן טרברטינו בצבע החול. הפסל שלו הוא קשת ענקית של חמישה מטרים התלויה באוויר, בגובה של שלושה וחצי מטרים מהקרקע. ההסבר של גספר: “הקשתות מחזיקות את האבנים באחדות מלאה. לדעתי הכל צריכים לשתף פעולה למען האחדות בעולם. הפסל הוא אבסטרקטי וכדי להבינו צריך להשתמש בלב ולא בראש. יש כאן זרימה של כוח מלמעלה, ממש כמו הזרימה מהלב לראש – זאת אמנות הפיסול”. גספר עובד עם משורים חשמליים המפזרים אבק מסביב.

סביב הפסלים העובדים בצומת המפורסם שבכניסה לאיזור התיירים מתקהלים יום-יום מאות תיירים. ענני אבק לבן מתנשאים באוויר מפעם לפעם ורעש המלטשות החשמליות מנסר בחלל. העיריה הכינה ויצקה כני בטון מיוחדים לאמנים והיא גם מספקת את התשתית לביצוע עבודות הפיסול במקום. שאלתי את גרט מרקוס השוודי על עבודות. בפנים עטורות זקן לבן, מאחורי משקפיים המסתירים את האף, חייכו עיניים שובבות “אנחנו עוסקים באחדות” אמר לי האמן, “אחדות בעוצמה, באמצעות הצורה. הפסל שלי בנוי משיש לבן נדיר ושמו ביאורופי. הוא מורכב מעמודי שיש זקופים בצורת משולש. הכוונה להגיע להרגשה שהריקנות במרכז מלאה לחלוטין.

יאן קובלזה הצ’כי מפסל שני עמודים זקופים, עם פיאות משופשפות, משיש חום-צהוב, טרברטינו פרסי. מרסל פטי הצרפתי עובד על משולש של סלע-שיש ענק, מקרארה, לבן-אפור. כבר עתק אפשר לחוש בעוצמה הזורמת כאילו מן השיש אל קהל הצופים בעבודה – אנשים, נשים וילדים, בבגדי קיץ וחורף, הנראים קטנים מול גושי הסלע. “זהו אתדר שמציב הטבע לפני היוצרים” אומרת יעל ארצי. “העבודה במזג-אוויר שהוא שונה כל כך מן האירופי היא חוויה לאמנים. טוב שבארץ יש סימפוזיון על שלום ואחדות חצובים בשיש”. באילת מקווים כי ההתעניינות הרבה שעורר מפגש הפיסול יהיה לה המשך וכי אילת תהיה גם מרכז ליצירה מקורית בין-לאומית.